שינויים במערכים הצבאיים של ארצות הברית והשלכותיהם על מלחמות ישראל באזור

ארצות הברית משדרת מסרים כפולים וסותרים לאזור. מצד אחד, היא מחזירה את נושאת המטוסים “פורד” לבסיסה ומבליגה על מתקפות נגד בסיסיה בסוריה ובעירק; ומצד שני, היא מתקיפה ספינות של החות’ים. החזרת “פורד” לבסיסה אינה פוגעת באופן משמעותי בהיערכות הצבאית של ארצות הברית באזור. ייתכן שהיא נובעת מהערכה בוושינגטון שהנכונות לפעול נגד החות’ים מבססת מספיק את ההרתעה האמריקנית נגד איראן, אבל זו היא מחשבה רציונלית מערבית, שנכשלה באזורנו יותר מפעם אחת.

מטרות וכוחות

מתחילת המלחמה בחמאס בעזה, בחיזבאללה בדרום לבנון ובמליציות הפרו-איראניות בסוריה ובעירק, ארצות הברית פרסה כוחות רבים ועוצמתיים במזרח התיכון כדי להשיג מטרות אסטרטגיות חשובות. המטרה העיקרית היא מניעת מלחמה אזורית רחבת היקף; ובמקרה שתפרוץ, סיוע צבאי ישיר לצה”ל, לפחות ביירוט טילים, ופינוי אזרחים אמריקניים מאזורי לחימה. התקפות החות’ים בטילים ובכטב”מים על ישראל ואוניות סוחר בים האדום חייבו היערכות צבאית גם באזור באב אל מנדב.

כדי להרתיע את איראן ושלוחיה מפני התקפה כוללת על ישראל הזהיר אותם ממשל הנשיא ג’ו ביידן, וכדי להבהיר שכוונותיו רציניות שלח את נושאת המטוסים “פורד” למזרח הים התיכון ואת נושאת המטוסים “אייזנהאואר” למפרץ עדן, שתיהן בליווי קבוצות המלחמה שלהן. בתחילת נובמבר 2023 נשלחו למפרץ גם הצוללת הגרעינית “פלורידה” ו”באטאן”, אוניית קרב שעל סיפונה כ-2,000 נחתים. גם לקפריסין נשלחו מטוסים, מסוקים וכוחות מיוחדים של ארצות הברית, בריטניה ועוד מדינות נאט”ו.

נושאות המטוסים הן בסיסי אוויר גדולים. “פורד” היא נושאת המטוסים הגדולה והמשוכללת בצי האמריקני. הוא מונעת בשני כורים גרעיניים, יש עליה כ-80 מטוסי קרב, ופלטפורמות ללוחמה אלקטרונית וביון שמופעלות על ידי צוות של כ-4,500 איש. היא מצוידת במערכות טילי הגנה והתקפה ומלוות אותה בין 3 ל-5 ספינות טילים. על “אייזנהאואר” מצויים כ-60 מטוסים, 5,000 אנשי צוות והיא מלווה ב-3 ספינות טילים. הצוללת “פלורידה” מונעת בכור גרעיני ומצוידת בכ-150 טילי טומהוק בעלי טווח של כ-2,500 ק”מ.

החזרת “פורד” לנמל הבית בווירג’יניה

בתחילת 2024 הודיעו האמריקנים שהם מחזירים את “פורד” לנמל הבית שלה בווירג’יניה. הם הסבירו שההחזרה נעשית על פי לוח זמנים שנקבע מראש לצורכי ארגון ותחזוקה. היא הייתה בכלל אמורה להגיע לנמל הבית לפני שפרצה המלחמה בעזה, הוסטה לים התיכון, ונאמר שצריך להחזיר אותה מסיבות מבצעיות. הם הוסיפו שיש להם מספיק כוחות צבאיים בים התיכון ובים האדום כדי להתמודד עם כל אתגר, ושהחזרת “פורד” אינה מבשרת נטישה של ישראל. נכון שנותרו לאמריקנים כוחות רבים וחזקים באזור, אבל בכל זאת, ההסברים האלה מעלים כמה שאלות.

בימים האחרונים הסלים חיזבאללה את ההתקפות שלו על מוצבים צבאיים ויישובים אזרחיים וצה”ל מגיב בהתאם. ברור שישראל לא תהיה מוכנה לחזור למצב ששרר בגבול הצפון עד פרוץ המלחמה בעזה, ודורשת השגת כוחות רדואן של חיזבאללה מעבר לנהר הליטני, כפי שנקבע בהחלטת מועצת הביטחון 1701 מ-12 באוגוסט 2006. ההחלטה סיימה את מלחמת לבנון השנייה, אולם לבנון וחיזבאללה הפרו אותה.

ישראל אמרה לארצות הברית שתאפשר לה לפתור את הבעיה מול חיזבאללה בדיפלומטיה, ואם היא תיכשל הזהירה שלא יהיה מנוס משימוש בכוח צבאי, ולנוכח ההתקפות המתרבות על יישובים ישראליים הזמן להשגת הסכם אוזל במהירות. השליח המיוחד של ממשל ביידן, עמוס הוכשטיין, שתיווך בהשגת הסכם הגז בין ישראל ללבנון באוקטובר 2022, מנסה להשיג הסכם נוסף שיסדיר את המחלוקת. במקביל, צה”ל מתכונן לעבור למלחמה בעצימות נמוכה בעזה ומשחרר כוחות. עד עתה הטענה בישראל הייתה שעדיף להתמקד בעזה ולנהל מול החיזבאללה מלחמה בעצימות נמוכה – “הגנה אקטיבית”. עם צמצום המלחמה בעזה, הנימוק הזה מתבטל.

הצבת “פורד” בים התיכון סימלה נחישות אמריקנית לפעול נגד חיזבאללה ואיראן. הסכנה של מלחמה כוללת בלבנון גברה כתוצאה מתכנון או חישוב מוטעה של איראן וחיזבאללה. חיסול סאלח אל עארורי, ממנהיגי חמאס הבולטים בחו”ל, ברובע דאחייה בבירות ב-2 בינואר 2024, העלה את ההסתברות להרחבת המלחמה בלבנון. הסגת “פורד” עלולה להתפרש כסימן של חולשה אמריקנית ולפגוע בהרתעת איראן וגם בתיווך של הוכשטיין. מצד שני, נוכחות “פורד” מנעה התקפת נגד משמעותית של ישראל נגד חיזבאללה, ועכשיו כשתעזוב, ישראל תוכל לתקוף אותו בעוצמה רבה יותר.

תקיפות בים האדום

בהכוונה או בעידוד של איראן, המורדים החות’ים בתימן תקפו את ישראל בטילים ובכתב”מים, שרובם יורטו על ידי הכוחות הימיים האמריקניים. הם גם הגבירו את התקפותיהם על אוניות סוחר בטענה מפוקפקת שהן בבעלות ישראלית או נעות לנמל אילת, אבל התוצאה הייתה שיתוק המעבר במיצרי באב אל מנדב שגרם לחברות הספנות הגדולות בעולם לשנות את נתיבי השיט מתעלת סואץ לעקיפת אפריקה. השינוי גרם להעלאה ניכרת במחירי התובלה הימית.

ארצות הברית הגיבה באמצעות הקמת קואליציה של מדינות ימיות להבטחת חופש השיט בים האדום שכוללת את בריטניה, בחריין, קנדה, צרפת, איטליה, הולנד, נורבגיה, סיישל וספרד. אבל כאן ההרתעה נכשלה בינתיים. איראן גינתה, הזהירה את הכוח והודיעה ש”יהיו בעיות” בלי לפרט אותן. החות’ים שמעו והודיעו שאינם חוששים מעימות עם ארצות הברית והקואליציה והגבירו את ההתקפות שלהם. ב-23 בדצמבר 2023 האשים הפנטגון לראשונה את איראן בהכוונת ההתקפות על נתיבי השיט בים האדום. יום לאחר מכן יירט הצי האמריקני טילים שנועדו לפגוע באוניות סוחר, ומסוקי קרב שהמריאו מנושאת המטוסים “אייזנהאואר” תקפו סירות חות’יות מהירות שאנשיהן ניסו להשתלט על אונייה של חברת “מארסק”, והטביעה שלוש מהן על אנשיהן. החות’ים הודו שאיבדו 10 לוחמים.

זו הייתה הפעם הראשונה שארצות הברית פעלה ישירות נגד השלוחה האיראנית במפרץ עדן. ארצות הברית ובריטניה הודיעו גם שהן שוקלות מעבר מהגנה על האוניות להתקפה על בסיסים של החות’ים. הפנטגון המליץ על כך, אבל בשלב זה ביידן החליט להימנע מהסלמה, כי חשש שמהלך כזה כבר ישנה את המשוואה ועלול לגרום להתקפות איראניות חזקות יותר על כוחות ארצות הברית באזור.

הערכות בסוריה ובעירק

לארצות הברית יש כוחות ובסיסים רבים במזרח התיכון. שני הבסיסים הגדולים ביותר שלה באזור נמצאים בקטאר ובבחריין. מוצב קדמי של פיקוד המרכז האמריקני נמצא בקטאר, ומפקדת הכוחות הימיים של הפיקוד והצי החמישי נמצאות בבחריין. בדובאי שבאיחוד האמירויות נמצא הנמל הגדול ביותר של הצי האמריקני מחוץ לארצות הברית, ובבסיס האוויר אל-דאפרה באבו דאבי מוצבים מל”טים ומטוסי קרב חמקניים 35-F. הכוח האווירי האמריקני בבסיס חיל האוויר אל עודייד בקטאר מונה כ-100 מטוסים מסוגים שונים. בסה”כ משרתים באזור למעלה מ-40,000 אנשי צבא אמריקניים. בכווית משרתים 13,000, בקטאר 11,000, בבחריין 9,000 ובאמירויות 5,000. כשאריות של המלחמה בדאע”ש, בעירק מוצבים כ-2,500 חיילים אמריקניים ובסוריה כ-900.

מאז פרוץ המלחמה בעזה תקפו מליציות פרו-איראניות את הבסיסים האמריקניים בעירק ובסוריה 78 פעמים וגרמו לפגיעה ב-66 אזרחים. עד עתה, צבא ארצות הברית נמנע מתגובה משמעותית נגד המליציות מאותו חשש להצתת מלחמה אזורית. הבסיסים האלה הם נקודת תורפה בהיערכות הצבאית האמריקנית באזור, ואיראן מנצלת אותה כדי לפגוע בכוחות האמריקניים באמצעות שליחיה, כמו שהיא עושה ברחבי המזרח התיכון.

סיכום

ארצות הברית משדרת מסרים כפולים וסותרים לאזור. מצד אחד, היא מחזירה את “פורד” לבסיסה ומבליגה על מתקפות נגד בסיסיה בסוריה ובעירק; ומצד שני, היא מתקיפה ספינות של החות’ים. החזרת “פורד” לבסיסה אינה פוגעת באופן משמעותי בהיערכות הצבאית של ארצות הברית באזור. ייתכן שהיא נובעת מהערכה בוושינגטון שהנכונות לפעול נגד החות’ים מבססת מספיק את ההרתעה האמריקנית נגד איראן, אבל זו היא מחשבה רציונלית מערבית, שנכשלה באזורנו יותר מפעם אחת, והתקיפה של ספינות החות’ים בוצעה רק לאחר שהתעצמו הנזקים הכלכליים למדינות רבות.

יש פערים בין מעשים לדימויים. אויבי ישראל עלולים לחשוב שארצות הברית מתעייפת ומתחילה לנטוש את ישראל והאזור, ולכן הם יחושו חופשיים יותר להגביר את התקפותיהם. מצד שני, הגיע הזמן לפגוע בראש הנחש, לאתגר ולהעניש את איראן, שהיא מחוללת האלימות, הטרור וחוסר היציבות באזור כולו, ולא רק את שליחיה ולא רק בסנקציות כלכליות.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

תמונה: IMAGO / ZUMA Wire / Mc3 Maxwell Orlosky /U.S. Navy